קמינים, אלות וכל ה(נחל)יתר

טיול אחרון בסבב מתאפיין בכמה דברים : מספר משתתפים גדול יחסית, מלבד ה"גרעין הקשה", נוכחים גם אלה שזו קבוצתם המקורית, אך נעדרו מספר פעמים לטובת טיולים ועניינים אחרים, ואורחים מקבוצות אחרות המשלימים מכסת טיוליהם "אצלנו". אלה גם אלה מתקבלים בברכה ובזרועות פתוחות. התשוקה להגיע לשטח במהרה, מעבירה אותנו על דעתנו לרגע, וזוג מטיילים שאמור להאסף בדרך, מתפספס לנו לרגע, אך הפדיחה באה לידי תיקון במהרה. מרדף קצר אחרי האוטובוס, המסתיים ב"אלונית", מחבר את הזוג הנטוש אל הקבוצה והעניינים שבים לרגיעתם. גם כרמית.

שועטים לכיוון מצפה רמון ולפני העיר פונים מערבה, חולפים את בה"ד 1 ואת בסיס חיל האויר, ומתארגנים להליכה. מזג האויר מעונן חלקית עם טמפרטורה המבטיחה הליכה ללא הזעה. מגמת פנינו צפונה, לכיוון נחל יתר, אלא שבדרך בעודנו מטפסים על שלוחות מתונות למדי, גלעד, שלא כדרכו, שם דגש על בוטניקה וזאולוגיה. אפשר לומר שהציבור הוא האחראי לכך, ואולי גם העונה והסביבה, המברכות אותנו בשפע של צמחיה , לטאות, חיפושיות, חגבים ועקרבים ר"ל. מר בן-צבי משיב לשואלים בנפש חפצה ובידענות אופייניים. גם הגאולוגיה לא נשארת יתומה, ותחנתנו הראשונה, הקמינים הקרסטיים, היא ההוכחה הניצחת. הקמינים מאכלסים בתוכם יוני בר למכביר ויש המבחינים בבז שמצא לו מקלט לצד היונים, בבחינת "וגר זאב..." וגו'. ולצָפָּרים היתה עדנה.

מטפסים לאורך השלוחות וזוכים לתצפית פנורמית ולהסבר גאוגרפי מקיף, מזהים מטמורות ("מתאמיר") של נודדים בדואים ואחרים ששימשו לאיחסון עונתי של טובין לצורך שימוש עתידי, (ויש אומרים שעדיין משמשות מבריחים ואחרים גם כיום), וגולשים לנחל יתר והסתעפויותיו שבהם אלות אטלנטיות באות בימים ועבות גזע. הצמחיה ממשיכה לקדמנו בהפתעות צבעוניות כיאות לעונה, דרדר החרחבינה, פרגה ערבית,אצבוע,קדד משולחף, יחנוק ועוד ועוד. פה ושם מכה בנו ריחם החזק של הזעתר, האכילאה והלענה, הנמצאים בשיא צמיחתם באפיקי הנחל ובשוליו.

האלות המרהיבות חושפות גם צד אחר שלהן, כשאחת מהן מתנכלת, מעשה אבשלום, לאחד מחברינו הנאמנים, ארוע המתבטא בנגיחה הדדית זבת-דם-אנוש, ומטופל מיידית ע"י צוות רפואי מיומן בראשות החובש יעקב.
לקראת סיום נחל יתר והמעבר לנחל צין, חונים חניה אחרונה ההופכת לשיחת סיכום המחזור, סקירה של גלעד על מה שעשינו במשך העונה, ורמזים לגבי השנה הבאה ודברים שיקרו עוד השנה.

מאמץ אחרון לפני ירושלים (לא באמת מאמץ, זה רק השיר) וחוברים לאוטובוס, כמה דברי פרידה שלנו לגלעד והביתה. ברוך שהיה איתנו גם השנה, מודיע כי כנראה לא ימשיך בשנה הבאה, כי קשתה עליו הדרך. היה שלום ברוך, הוכחת לנו מה כוחה של נחישות.

תרשו לי להיתלות באילנות גבוהים ולצטט את אראלה יואל, מטיילת ותיקה שחלקה עימנו מספר טיולים : "אתם אחת הקבוצות היותר נחמדות שפגשתי מעודי, תענוג לטייל איתכם". אכן, אכן.
עוד לא החלטתי על השנה הבאה, כידוע, עוד לא פורסם ידיעון, אבל נדמה לי שאמשיך גם כאן. תודה לכם ולהתראות,

אבי אלוני

והלינק לתמונות : http://picasaweb.google.com/avial111/602#

בונוס חד פעמי בבלוג : עוגיות השקדים של מיכל לוין כליפא

עוגיות שקדים

400 גר' שקדים פרוסים
3 חלבוני ביצה (לא להקציף)
3/4 כוס סוכר
2 שקיות סוכר וניל

לערבב את כל החומרים
בעזרת שתי כפיות להניח התערובת בתבנית מכוסה בניר אפיה. (5X6 עוגיות בתבנית)
לאפות בטמפרטורה C150 – 160עד שמקבל צבע זהוב. אין צורך לחמם את התנור.
כשהעוגיות מוכנות ומתקררות הן מתקלפות מנייר האפיה.
*הכמות מתאימה לשתי תבניות.

בתיאבון
ולהתראות בשנה הבאה
מיכל

אם יש לכם שאלות – המייל שלי: michallk98@gmail.com