ים המוות הכחול ? רק חול וחול. וחמר.
ניסינו לשכנע את רעות שאם הטיול הוא בים המלח, אז שהאוטובוס יעבור בירושלים ונרוויח עוד שעת שינה. לא הלך. ההסכמים של נהגי האוטובוס עם בעלי המזנונים יותר חזקים מהכל כנראה. ובכל זאת, האיסוף במסמיה עדיף על התייצבות בתל אביב, כך שדי לקיטורים. השמים בהירים עם עננים בצורות ובצבעים שבין כתום לכסוף בדקות של טרם זריחה, ולמרות הרוח המזרחית הקרירה משהו, נראה שמזג האוויר מאיר לנו פנים גם הפעם. אנחנו מצטרפים במסמיה כאמור ומברכים את הוותיקים מגוש דן. יאללה דרומה. איתנו גם כרמית המלווה הנאמנה והחובש מקס. הנהג הוא ירושלמי הזכור לטוב. ("תסגרו את הווילון, זה מפריע לחיישנים"). יש גם מצטרפים בקסטינה . עוצרים לקפה ושירותים בצומת שוקת וממשיכים מזרחה לכיוון החלק הדרומי של ים המלח, איזור שפך זוהר ועין בוקק, ואז דרומה על דרך עפר לכיוון נחל חמר. עוד לפני כן, בצומת זוהר אוספים את גלעד מדריכנו שהופיע שם לפתע פתאום, והשמועה אומרת שהוא גר שם. בשטח. סתם, סתם. במקום שבו אוטובוסים אינם יכולים לנסוע יותר, אנו עוצרים ומתארגנים להליכה. כבר די ברור שלא נצטרך לבוש חם במשך כל היום. רק צריך מספיק מים. יש. התחלת ההליכה היא בצומת של נחל חמר ונחל פרצים. אנחנו בעניין של חמר הפעם. עצירה ראשונה מתרחשת קצת לפני שמתחיל החלק התלול של אדון חמר, ואנו זוכים להסבר מקיף על תופעת האספלט בנחל (אספלט=חמר,מכאן שמו), על המבנה הגיאולוגי של כל האיזור, היסטוריה, מקורות השמות השונים וגילגוליהם, ושאר אנקדוטות ועובדות מדעיות והיסטוריות. גלעד כדרכו, שופע אינפורמציה ורהוט, משיב על כל שאלה ומשתף אותנו באוצרות הידע שלו. אבל באנו לעבוד, לא ? מתפתלים מזרחה, כיוון כללי בתוך הנחל ההולך ונהיה מצוקי, קצת עצירות לסנדוויץ' ולהחכמה בענייני צומח וחי, קצת סיפורי שטפונות שהם בלתי נמנעים בסביבה שכזו, אם כי למזלנו לא רלוונטיים היום, והאתגר הראשון של היום הוא מעלה חמר המוציא אותנו מתוך הנחל ואת האוויר מריאותינו. טבען של עליות שהן נראות נחמדות מחלון המכונית או בתמונות, אך כשאתה צריך להרים את עצמך ואת מטענך לאורכן, הרי שהסיפור הוא שונה לחלוטין, מה גם שחלקנו עבר את גיל 18 לפני שנה שנתיים... אבל מי בוכה ? הרי גם לשם כך באנו. ויש שכר למאמץ : בסוף העלייה, בשיפוליו של הר חמר הפונים צפונה ומזרחה, נשקף מראה משובב נפש של דרום ים המלח עם בריכות האידוי של מפעלי ים המלח והסכרים הארוכים המפרידים ביניהן, הר סדום וגבעות החוור שלמרגלותיו, ומצפון, נחל זוהר ואיזור המלונות. מתחתינו למרגלות המצוק נמצא מצד זוהר, והשמועה אומרת שבקרוב נהיה שם. אוהבי הירידות שבינינו קצת נחרדים. נתגבר. מתחילים את הנזילה לכיוון כללי צפון לעבר נחל זוהר, חוצים את כביש ערד שפך-זהר וממשיכים לדלג במורד עד לתחתית הוואדי, הוא נחל זוהר, למרגלות המצד. כל עת הירידה, מלווה אותנו רעש קצת מרגיז של שני אופנועני שטח שחפצו להפגין את יכולותיהם הנשגבות כאן ועכשיו. קצת לא מתאים לנוף המדברי השליו. קצרה ידנו. מגיעים למטה, הפסקת נשימה המלווה כמובן בהסבריו של גלעד, וממשיכים מזרחה למפגש הנחלים זוהר ויזרח. ביזרח פונים צפונה כשהר יזרח מימיננו. מעפילים על האוכף שבקצהו הצפוני (עוד התנשפות קטנה למועמדים לקבלה לסיירת אסכולות) כדי לזכות בתצפית יפה נוספת על כל איזור שפך זוהר, הר סדום, והלשון. ועכשיו לירידה. נחל רום שבו אנו גולשים, נראה תמים בתחילה, אך לקראת סופו מתרבות המדרגות הסלעיות המחייבות מיומנות מסויימת באמנות הדילוגים. קטן עלינו, הן את עקרבים עשינו בריצה, לא ? מתחיל להחשיך כבר, ועם אור אחרון מגיעים לאוטובוס, קצת תרגילי שחרור, יש מי שמחליף גרביים או חולצה, והביתה.
להתראות בסיבוב הבא.
כל מי שרוצה להגיב או להוסיף יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על כפתור התגובה שבסוף הפיסקה, או לשלוח לי מייל בכתובת : avial111@bezeqint.net
כמו כן אתם מוזמנים להציץ בבלוג של שנה שעברה (בשביל ישראל) שכתובתו היא : http://shvil07.blogspot.com/
כל טוב !
אבי
