פתיחשלום לכולם ! בלוג זה מיועד לכל מי שרוצה להיזכר במסלולים שעברנו בטיולים, מעין יומן-מסע די מתוקצר, וכן להורדת תמונות ככל שתחפצו. אשמח לקבל הערות והצעות מכל מי שרוצה בכך, וכן אשמח להוסיף תמונות וקישורים ככל שיעלה על דעתכם. אפשר לפנות אלי ע"י לחיצה על המילה "תגובות" בתחתית כל פרק, או למייל שלי avial111@bezeqint.net
גם-כן יש טלפון : 054-5720868 .
כל טוב !
אבי אלוני
אבנים וירידות, ועקרבים אין
ובכן, מתחילה לה עונת נדודים חדשה. הפעם הזאת מגמת פנינו דרומה, אל הנגב. למדרימים יש יתרון על פני השאר : יש רק אוטובוס אחד בחניון, בגלל השעה המוקדמת, כך שאי אפשר להתבלבל ולעלות בטעות על אוטובוס של מישהו אחר. גם הפעם מחכה לנו רעות עם סלסלת הסוכריות המסורתית ומברכת את הבאים. נחמד. איתנו גם גלעד המדריך, כרמית המלווה והחובש שאיני יודע את שמו, אבל אם יתמיד, נזכיר אותו בפעם הבאה. מפליגים דרומה, חלק מהפנים מוכרות מהשנה שעברה וחלקן חדשות. אבל כולם במצב רוח טוב, כמיטב המסורת. אוספים בדרך ירושלמים ואשקלונים בצומת מסמיה וממשיכים דרומה. חניה לקפה וסידורים הכרחיים בדימונה ואח"כ ממשיכים עד לנקודת ההתחלה במצפה המכתש הקטן. מתארגנים להליכה תוך מבט חושש לעבר השמיים. הבטיחו שיהיו גשמים בכל מיני מקומות ויש חשש שזה יתבטא בשטפונות. אבל השמיים מתבהרים וגם החששות בעקבותיהם. מזג אויר קלאסי להליכה : מעונן חלקית עם רוח נעימה, מושלם. מקבלים רקע גיאולוגי והיסטורי על המכתש הספציפי ועל תופעת המכתשים בכלל, ועל אירועים הקשורים בו ובסביבתו (ענייני דימונה, מעלה עלי וכיו"ב) וגולשים מערבה ואח"כ דרומה לכיוון נחל עקרבים. הירידות שבתחילה נראות מתונות, הולכות ומתלילות ככל שנכנסים לתוך הנחל, ואתגר הירידה במפלונים ובגבים (היבשים לעת עתה) פוגש את רובנו במוכנות מוראלית, אבל קצת פחות בהיבט הפיזי. אבל הלא לשם כך באנו, לא ? מתגברים על המדרונות, מי בעזרת מקל או שניים, ומי בעזרת שכן המגיש יד מסייעת. כבר ברור שמחר נרגיש את שרירי הרגליים שאינם מורגלים בירידות שכאלה. הירידה התלולה גורמת לפתיחת רווחים שהיא עילה נהדרת לעצירות מנוחה מדי פעם, עם סנדויץ', לגימת מים, שחרור שריר או שניים וכוס תה מתוק מתוק שמתבשל על הגזיה של גלעד. יש גם זמן לסיפורי אגדות על שלמה המלך והטריסטרמית, והסברים על הצמחיה והחי באיזור (קוצן זהוב, מציץ סורי ועוד). בהגיענו לשער עקרבים הנמצא קרוב לתחתית הוואדי, מסתבר שברוך לא מרגיש טוב. הוחלט שהחובש וכרמית יישארו איתו והשאר ימשיכו בדרך. ממשיכים בנחל עקרבים ההולך ונהיה מתון לקראת התחברותו לנחל צין. בנחל צין פוסעים לכיוון מערב ולאחר מכן מטפסים לכיוון צפון, לרמה השטוחה שבה מחכה לנו האוטובוס. תרגילי שחרור, יש מי שמחליף גרביים וחולצה, ומתחילים להתארגן לנסיעה חזרה. החדשות הטובות הן שבינתיים ברוך מרגיש טיפה יותר טוב, ובעזרת הליווי הנאמן הוא מצמצם מרחק ומגיע אלינו בכוחות עצמו. מטפסים על האוטובוס ויאללה הביתה. להתראות ! כל התמונות שצילמתי בטיול הזה נמצאות בקישור הבא :
תגובה 1:
פשוט מקסים,יישר כוח!!!
היומן כתוב יפה כל כך, לעניין.
התמונות יפהפיות.
הוסף רשומת תגובה